מאת: שמואל זיידל
בשנים האחרונות מדברים רבות בנושא הרפואה המשולבת, הרפואה האינטגרטיבית.
לפני כמה שנים הוקמה החברה לרפואה משלימה - בהר"י שחבריה רופאים הבאים מהרפואה הקונבנציונאלית, רק 30% חברים שלא מהשורה הקונבנציונאלית. לדיבורים, לתכנים ולהבטחה שלהם יש אכן מבט אל הרפואה האינטגרטיבית. ההבטחה גדולה, אבל האם בשטח אלה הם פני הדברים?
מי שבאמת רוצים בהשתלבות ובאמת דוחפים לכך, הם אנשי הרפואה המשלימה. תמיד יש בהם המשתוקקים והמתנדבים, ולרוב הם נוקשים על דלתותנעולות. הם הסופגים מכל זווית את האמירה הנפוצה, "לא נעשו מחקרים כדי להוכיח את יעילות הטיפולים ברפואה המשלימה".הכוונה היא למחקרים ברוח הקונבנציונאלית, המדעית. אז ירימו נא הרופאים את הכפפה אם ההשתלבות טובה בעיניהם.
בשורה התחתונה, אלה הן שתי הבעיות הנוקבות:
1. אנשי הרפואה הקונבנציונאלית שולטים במשרד הבריאות.
2. חברות התרופות שולטות ברופאים.
ההתייחסות לבעיה הראשונה – בעקיפין היא קלה יותר, לאור הקמתה של "החברה לרפואה משלימה".
כאשר קבוצה כזו מובילה מהלכים לקראת רפואה משולבת, נראה שמתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. ועל פי דבריו של אחד הרופאים בכנס שהתקיים בתחילת 2010 - אין שני סוגים של רפואה אלא רפואה אחת.
בהתייחסות לבעיה השנייה, המצב קודר הרבה יותר. חברות התרופות בונות את הפוטנציאל השיווקי שלהן על מחלות ועל האנשים החולים, שצריך להמציא, לספק ולמכור להם תרופות. את זה ממנפים באמצעות הרופאים, בתי החולים, קופות החולים ובתי המרקחת.
חברות התרופות מעורבות בכל המחלקות בבתי החולים, בונות אגפים חדשים, מספקות חסות לישיבות ולכנסים של אנשי הרפואה הקונבנציונאלית. נושא הפרמקולוגיה נעשה מפותח יותר ויותר, וצריך להתעדכן כל הזמן ולהביא "בשורה" לסובלים. לגבי חברות התרופות, אנשי הרפואה המשלימה מהווים איום ממשי ויש לדחוק את רגליהם מכל הניסיונות של הרפואה המשולבת. האיום הוא על שוק התרופות, וההשלכה מסחרית, כספית והישרדותית.
לא כל הבעיות, המצוקות והמחלות "מתארחות" בבתי החולים. אפשר להגיד שרק מקצתן, אך בניסיון
להשתלב, יותר ויותר נדרשים אנשי הרפואה המשלימה לשלם כסף עבור התנדבותם בטיפול במטופלים החוסים במסגרות הקונבנציונאליות, שהרי החולים המטופלים אצלם, בבתי החולים, משמשים גם מנוף לשיפור מצוקתם הכספיתבאמצעות גביית כספים מאנשי הרפואה המשלימה. אנשי הרפואה הקונבנציונאלית - קרי, הרופאים - מצהירים על עניין ברפואה המשולבת, אך האם הם באמת עושים ויעשו הכול כדי לפלס דרך להשתלבות? ומדוע אינם מנסים לחסום את מצב דחיקת רגליהם של אנשי הרפואה המשלימה בניסיונותיהם להשתלב?
מגלגלים עיניים לשמיים, דוגמאות:
- בתי החולים של "כללית"סגורים זה כמה שנים בפניאנשי הרפואה המשלימה. זוהי מדיניות שאותה מוביל הרופא המנהל פרוייקט ניסיוני - טיפול במחלת הסרטן, בשיטות של הרפואה המשלימה, באחד מבתי החולים הללו.
- במחלקת טרשת נפוצה בבית חולים מכובד, אין דריסת רגל לרפלקסולוגים. למרות סיפורה של האחראית על המחלקה בכנס רופאים לרפואה משולבת על מחקר מוצלח ברפלקסולוגיה שהתקיים לפני כמה שנים.
- בבית חולים ממשלתי - אחרי 8 שנים של שיתוף פעולה סולקו המתנדבות ממחלקת הנשים, אחרי שסיימו קורס רציני ומקיף, בטענה "יותר לא יהיו החולות שדה קליני"... מנהל המחלקה הוביל מהלך זה, ולאחר 8 שנות הפעילות המשותפת דרש תשלום. בית החולים גיבה את מהלכו.
- הקליניקות של הרפואה המשלימה בקופות החולים השונות, האם הן רפואה משולבת? הן פשוט השתלטו על נושא שהציבור הרחב אוהב ומצביע ברגליים בעדו, ארזו את הרפואה המשלימה בין קירותיהם ומעסיקים שם את אנשי הרפואה המשלימה בשכר עבדים. הם לבטח לא ייזמו ויקדמו מחקרים מדעיים להוכחת יעילותה של הרפואה המשלימה, כי זו איננה מטרתם - למרות שביכולתם להניע מהלכים כאלה. להם אין שום כוונה לקדם את הרפואה המשלימה לקראת הכרה מטעם משרד הבריאות, שהצעד הבא המתבקש הוא הכנסתה לסל הבריאות. בשביל קופות החולים יהיה בכך משום ניגוד אינטרסים...
- ומקרה המריחואנה השייכת במובהק לקבוצת צמחי המרפא - אישור מטעם משרד הבריאות עלול להוות איום קיומי על חברות התרופות. מגלגלים עיניים לשמיים וממציאים "מריחואנה רפואית", אשר לאיש אין חזקה עליה ואין אפשרות לרשום אותה כפטנט.
אז לאן נושבת הרוח האינטגרטיבית???
בשער עומד הכנס הגדול לרפואה משולבת, העומד להתקיים בשלהי הקיץ בירושלים והאמור להיות כנס גרנדיוזי. לאן יופנו אז העיניים? האם שוב יגולגלו לשמיים? או שמא יפנו אותן ישירות אל הדרך הקשה של מהלכי ההשתלבות, בלי להרגיש מאוימים או מופסדים, כדי לעלות על הדרך הארוכה והקשהשל רפואה משולבת, אינטגרטיבית?
כנס זה עשוי להוות, בארץ לפחות, אבן פינה ל"הוצאתה מהארון" של הרפואה המשלימה, ולעשותה משולבת כרפואה אחת באמת, יד ביד עם הרפואה הקונבנציונאלית. לא ידחפו עוד את אנשי הרפואה המשלימה אל חיק האקדמיה; תחת זאת יקבלו אנשי הרפואה הקונבנציונאלית בלימודיהם ובהכשרתם הכנה והבנהבסיסיים להכרת הרפואה המשלימה על שלל רבדיה. החיזיון, התחזית והחזון יעברו להגשמה, ואנשי הרפואה המשלימה ירוצו, ממש ידהרו, כדי להבין יותר את רזיה של הרפואה הקונבנציונאלית, כדי ליצור שפה משותפת.
לאנשי הרפואה המשלימה נכונו עוד הרבה מהמורות, אכזבות, ואולי גם קצת אור, נחמה ונוחם בקצה המנהרה.
