כחבר בלשכה למקצועות בריאות משלימים וכחבר בחברה הישראלית לרפואה משלימה, הייתי מבקש לחלוק כמה דברים בעקבות כנס הרופאים והמטפלים של החברה הישראלית לרפואה משלימה שנערך ב-14 באוקטובר 2009, ואשר נוגעים, לפי דעתי, לנושא התכנים ומיסוד לימודי הרפואה הלא-קונוונציונאלית בכלל ורפואה סינית בפרט.

יצאתי מיום העיון ברגשות מעורבים. עם קורת רוח ומורת רוח. קורת רוח מכיוון שעל פי רוח הדברים, יש הבנה והודאה בקרב הרופאים והממסד הרפואי (שנתון רובו ככולו בידי הרופאים הקונוונציונאליים) והיא, שיש רפואה אחת. ורפואה אחת כוללת גם את הרפואה הקונוונציונאלית וגם את הרפואה הלא-קונוונציונאלית. כולם הרבו להשתמש במונח רפואה אינטגרטיבית. גם אם ההודאה הייתה בקרב מקצת הרופאים בפנים מכורכמים כאילו נגסו בלימון, ושפת גופם הייתה כאילו הם סובלים מגזים. אבל הם הודו בכך, והסיכום היה שיש לשלב את שתי תפיסות הרפואה, על ידי כך שבתוך שאלוני התשאול יכניסו פרק שאלות המתייחסות לטיפולים לא קונוונציונאליים ותרופות צמחי מרפא שהמטופל מקבל במקביל או בשילוב הטיפולים הקונוונציונאליים וזה על מנת למנוע תופעות בין תרופתיות וסתירות בטיפול, ובכלל לעודד מטופלים להבין שזה בסדר ומקובל לקבל טיפול לא קונוונציונאלי, ולא להסתיר זאת.

 מורת הרוח הייתה מכיוון ש-

א. כל חברי הפנלים היו רק רופאים קונוונציונאליים (MD) שלחלקם יש זיכה כזו או אחרת לרפואה סינית או לנטורופתיה, וחלקם רק שמעו על כך. ולא היה כל ייצוג למטפלים מהאסכולה הלא-קונוונציונאלית.

ב, עדיין לא השתחררו מהתחושה, שאנחנו – הרפואה הלא קונוונציונאלית , "פלשנו" לתחומם. כי "עד לא מזמן הכל התנהל על מי מנוחות" ופתאום הופענו והפרנו את השלווה. הדרישה היא שאנחנו נתקרב אליהם – אנחנו צריכים ללמוד את שפתם, כשלעצמו זה נכון מאוד ואני מסכים עם דרישה זו, מעודד ומלמד בהרחבה את נושא הרפואה המערבית, בכל רמות הקורסים שלי, על מנת לייצר דו-שיח אמיתי על בסיס משותף בין שתי אסכולות הרפואה. אך מה עם זה, שהרפואה הקונוונציונאלית תלמד את שפתינו, או לפחות יבינו ויהיו מודעים לחלק מהמונחים בהם אנחנו משתמשים...?! כי כפי שהזכרתי קודם בכל טופס תישאול במוסדות רפואיים או מרפאות יהיה פרק תשאול לגבי טיפולים שאותם עובר המטופל ברפואה לא קונוונציונאלית. לדוגמה – חולה אשר מגיע לבדיקה אצל הרופא כי "הוא לא מרגיש טוב" ובין השאר סובל מ-ulcerative colitis, ישאל אותו הרופא האם אתה מקבל טיפול ברפואה לא קונוונציונאלית, והתשובה תהייה כן. ימשיך הרופא לשאול ומה איבחנו אצלך, והחולה ישיב – damp heat in the colon. ואיזה טיפול אתה מקבל ? ימשיך לשאול הרופא, אני מקבל דיקור יחד עם פורמולה בשם – Bai Tou Weng Tang ואני שואל – האם יש סיכוי של 1:10,000 או אפילו 1:1,000 שהרופא ידע על מה מדובר? או שזה ישמע "@@#^^%$&%%$#" שבשבילו זה סינית תרתי משמע.

ג. עוד טענה שהוצגה לאורך כל הכנס, ושהיא לדעתי מוצדקת ביותר. והיא טענת ה-EBM – רפואה נסמכת הוכחות – Evidence Based Medicine. לגבי טענה זו אין לנו, המטפלים הלא-קונוונציונאליים הרבה במה להתגאות, לפחות מבחינת ההוכחה המדעית העובדתית, ולא על פי אקסיומות – "כי זה עובד" או "כי מיליארד וחצי סינים אינם טועים" או כל טענה אחרת הבאה מהבטן. לגבי עיניין זה עלינו לפעול בכל הרמות, אם כאירגון ואם כמטפלים אינדיבידואלים, ובצורה אסרטיבית, על מנת לקחת חלק במחקרים ולדרוש מקרנות מחקר להיות ולהתקבל כשותפים במחקרים, אם במוסדות רפואיים או בחברות לחקר הרפואה. זהו תהליך שיקח זמן, אך אם נראה איחוד ורצינות נוכל לעשות זאת.

מסקנות שלי:

1.       לאחד ולשלב כוחות אם כמוסדות ללימוד הרפואה הלא-קונוונציונאלית ואם כאירגון מייצג על מנת להעניק לסטודנטים ולמטפלים, ידע מעמיק ברפואה המערבית והבנת השפה הרפואית המודרנית והכלים העומדים לרשותה. על מנת לייצר דו-שיח מקצועי בין שתי תפיסות הרפואה ולהכין את מטפלי העתיד לרפואת העתיד – הרפואה האינטגרטיבית.

 

 

כחבר בלשכה למקצועות בריאות משלימים, ובין היתר חבר ב- Natural Standard Research Collaboration אשמח לשתף פעולה וליטול חלק, בכל פעילות, גם בהתנדבות וככל הנידרש, בנושאים אלה.