יציאת מצרים אישית

 

"... ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.  ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי.  ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.  ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.  ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.  ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה..."

פרשת וארא הינה הפרשה השנייה בספר שמות, היא מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט' פסוק ל"ה.  פרשת וארא היא פרשה המבשרת לבני ישראל את תחילת גאולתם, בפרשה מתוארת יציאת מצרים, תהליך הגאולה ההיסטורי של עם ישראל ויחד עם זאת ניתן לראות בה גם שלבים בגאולה האישית היומיומית של בני ישראל. ביציאת מצרים מתואר תהליך של שחרור מעבדות, עבדות כתלות הקשה ביותר שקיימת, בני ישראל היו במעמד של עבדים, משוללי חירות, המוחזקים ככלי או מכשיר בידי מישהו אחר.

פרשת השבוע היא פרשת ויקרא, והיא הפרשה הראשונה בספר ויקרא המתחילה בראשית הספר, פרק א' פסוק א, ומסתיימת בפרק ה' פסוק כו.. בפרשה זו המסורת קוראת לנו לחזור ולספר, שנה אחר שנה, ביציאת מצרים. התורה מצווה על זיכרון יציאת מצרים עוד טרם התרחשותה (שמות יב, כד). היא מציבה את הזיכרון כחשוב וקודם אפילו למאורעות עצמן. מה הסיבה לכך??      

כעם וכאנשים באם לא נדע להזין את רוחנו בזיכרון ההיסטורי נהיה עניים ברוחנו ולבסוף אף נשוב פעם אחר פעם על הטעויות והמשגים, אירועי ומכאובי העבר.אם נציב את הזיכרון בהווה ונלמד אותו בכל שנה שוב ושוב נוכל ללמוד מהטעויות, להשתחרר מהעבדות ולחיות כאנשים חופשיים.

מסיפור יציאת מצרים אנו לומדים שחירות גובה מחיר שלא כל אחד מוכן לשלמו. אך יהא המחיר גבוה ככל שיהיה, החירות שלנו כעם וכאנשים מעניקה משמעות לחיינו ועושה אותם ראויים. על כן אנו מחנכים את הדור הבא, ולא פחות מכך את עצמנו, לזכור את יציאת מצרים ולהטמיע את הזיכרון בתוך חיינו שלנו.

בסיפור יציאת מצרים פרעה הוא הכוח הזר המבקש לשעבד אותנו ואלוהים הוא זה שגואל אותנו משעבוד זה. בחיינו היום אנו מתמודדים עם "פרעה" מכל מיני סוגים, ה"פרעה" הזה יכול לשכון גם בתוכנו ולהביא לידי כך שנשאר משועבדים. כל אחד מאיתנו יכול לפעמים להרגיש שהוא חי חיי שעבוד, חיי תלות. יש התלויים בכסף והוא זה שמגדיר אותם כאנשים, יש המכורים לאוכל, לסם, לסיגריות ומשועבדים להם, יש התלויים באדם אחר, בן זוג, הורה, חבר, בוס ואינם עצמאיים וחופשיים לחלוטין.

המשותף לכל אלה היא עצם העובדה שהם אינם בוחרים בחירות חופשיות מתלות, הבחירות שלהם אינן הבחירות הטובות והנכונות להם כבני אדם, אלא אלה בחירות התלויות בכסף, בסוג ההתמכרות, באדם אחר או בכל דבר אחר בו הם תלויים.

כמעט לכל אחד מאיתנו יש מקום בו יש תלות, כמעט כל אחד מאיתנו יכול וצריך לצאת ממצרים האישית שלו, וזה הסדר:                                                  
 1. מכאוב 
 2. צעקה 
 3. יציאה

לכל אחד מאיתנו יש מכאובים בגדלים שונים, מגיע הרגע שבו מתפתחת מודעות לקיומו של המכאוב ואז אנחנו שומעים את הלחישה של אי הנחת בתוכנו, לחישה שגדלה לצעקה ואז אנחנו יכולים לעשות משהו כדי להפסיק את המכאוב, אם הצלחנו לעשות זאת, אנחנו יוצאים מהמצרים האישית שלנו, משתחרים מהשעבוד, מהתלות.                                                                                                           בלי המודעות לכאב, בלי הצעקה הפנימית, לא נוכל להפסיק את הכאב ולצאת מהמצרים שלנו, ככל שנדע להקשיב לעצמנו ברגישות ובעדינות, כך נוכל לשמוע את הלחישה עוד לפני שתהפוך לצעקה גדולה ומכאוב.

אני מאחלת לכולכם ללמוד להטות אוזן לעצמכם, ללמוד מטעויות העבר, לשים לב ללחישות בתוככם עוד טרם יהפכו לצעקות ולמכאוב גדול והכי חשוב אני מאחלת לכולכם שתדעו לצאת מהמצריים האישית שלכם, אם לבד ואם בסיוע מבחוץ, ולחיות חיים חופשיים, משוחררים מתלות ובעלי בחירות חופשיות וטובות לכם.                                                                                                                                                חג חירות שמח לכולם, אורית