טיפול הומיאופתי כאלטרנטיבה לניתוח הסרת אדנואיד, פוליפים באף ושקדים מוגדלים.
דוגמה של טיפול הומיאופתי בילד.

מאת: אירינה רוזן

נוזלים באוזניים, שקדים ואדנואיד (שקד שלישי) מוגדלים, פוליפים באף? כל מי שיש לו הילד מכיר מושגים אלה. מדובר במצבים כרוניים המעידים על ירידה משמעותית במע' החיסונית של הילד. מצבים אלה משמשים מקור למחלות תכופות ולסיבוכים רבים.
האם לטפל באדנואיד או שקדים מוגדלים או להורידם? יש החושבים כי רקמה לימפתית זו אינה נושאת מטען תפקודי גדול אלא רק מהווה מקור לזיהומים כרוניים ומעוררת נזלות, דלקות הגרון (אנגינות) ודלקות האוזניים בלתי פוסקות וסיבוכים רבים, כגון ברונכיטיס, ירידה בשמיעה, בעיות בהתפתחות לשונית, ליקויי קשב וריכוז . במצבים מסובכים האלה המלצת רופאי ילדים תהייה ניתוח. אך כידוע אין בגוף "חלקים מיותרים". מומחי א.א.ג. יודעים שהן השקדים והן האדנואיד מהווים חלק פעיל של מע' החיסונית, כי זו רקמה שמשמשת כמחסום טבעי ומטרתה "ללכוד" וירוסים ולייצר מולם נוגדנים.
בניגוד לגישה הקונוונציונלית, מטרת הטיפול ההומיאופתי במקרים אלה היא מניעת ניתוחים. כיצד? הומיאופתיה מאמינה שהיחלשות של מע' החיסונית היא הסיבה האמיתית לבעיה של צמיחת יתר והגדלה של שקדים או אדנואיד. במילים אחרות, ישנה בגוף שורה של בעיות פתוגניות שבגינן בלוטות אלו החלו לאיים על בריאות של הילד. לכן אם קיבלתם המלצה לניתוח כריתת השקדים או השקד השלישי – אל תמהרו להסכים כי הן באדנואיד והן בשקדים ניתן וצריך לטפל בדיוק כמו בכל איבר אחר, וכן אפשר ע"י חיזוק של מע' החיסונית להחזיר רקמות אלו לתפקודן הנורמלי ולמנוע ניתוחים מיותרים. זכרו לילד ישנן מערכות ריפוי ופיצוי עוצמתיות ודינמיות ביותר ולכן יעילות הטיפול ההומיאופתי בילדים (אפילו עם בעיות כרוניות וסיבוכים רבים) היא מדהימה.


להלן דוגמת טיפול הומיאופתי בתופעות של פוליפים, אדנואיד חסימתי, שקדים מוגדלים והתקפי סטרידור קשים (המכונה גם "קרופ" Croup) אצל ילדה בת 5.

תלונה ראשית: הילדה הובאה לטיפול כניסיון למנוע ניתוח הסרת שקדים, פוליפים ואדנואיד שהייה מוגדל בדרגה 3. רקמת האדנואיד כמעט חסמה מעבר מאף ללוע האף. תלונותיה הפיזיות של הילדה - נזלת כרונית צמיגה, קשיי נשימה, נשימה דרך הפה בלבד. נחירה חזקה בעת השינה. דלקות שקדים חוזרות ונשנות. בנוסף לכך סבלה הילדה מהתקפי סטרידור, או לרינגוטרכאיטיס קשים שהתבטאו בשיעול נבחני עם בצקת גרון עוויתית עד כדי סכנת החנק, וזה כסיבוך הצטננות וזיהום ויראלי שגרתי שלה. התקפי הסטרידור והחנק קרו תמיד בלילה, כך שנאלצו פעמים רבות לטוס בפאניקה לחדר מיון באמצע הלילה ולהתחיל טיפול באמצעות הזרקת אנטיביוטיקה לווריד.

תלונות נלוות: חוסר תיאבון, אוכלת רק פעם ביום (פסטה וחמוצים בלבד). הרטבת לילה.
שורה של בעיות פסיכולוגיות: כל אירוע חברתי, כמו ימי הולדת ומסיבות עם הרבה ילדים בגן מעורר תגובת התנגדות חריפה מצדה עד כדי בכי היסטרי, אינה רוצה ללכת לשם ובטוחה שאין לה חברות (כשבפועל יש בנות שאוהבות אותה). הילדה נורא ביישנית ועצורה. חוששת שההורים ישכחו לאסוף אותה מהגן או שיבואו ולא ימצאו אותה ואז תישאר שם בלילה לבד. התקשורת עם אימא מחוסרת ביטוי רגשי מצד האם (גם היא בטיפול). מאד קשורה לאב וכל פעם שטס לחו"ל לענייני עבודה למס' שבועות מרגישה נטושה, בוכה, עצובה ואף מפתחת מחלות.

בחירת התרופה ומהלך הטיפול:
1. התרופה שנבחרה עבור הילדה היא אחת התרופות הידועות בהומיאופתיה כמתאימות לטיפול ביתומים. זו הכנה הומיאופתית מיוחדת המופקת ממלח "מגנזיום כלוריד" שמכיל בתוכו מידע שיודע לתקן מכלול בעיות הדומה למכלול המאפיינים החשובים של הילדה: גורמי המחלה הנפשיים שלה (תחושת הנטישה ע"י ההורים, רגישותה המיוחדת למריבות ביניהם), נטיות האופי המולדות והנרכשות שלה (סגורה ומאופקת, עקשנית, מדוכאת בשל געגועיה לאב ולבית, הפחד הגדול מעכבישים והתעסקות בהם), המאפיינים הפיזיים של הילדה (חוסר חום ויטלי, קר לה, חוסר תיאבון, ההעדפות שלה באוכל, חריקת השיניים), וכן מאפייני מחלתה (שעת ההחמרה האופיינית לה, תנאי ההחמרה וההקלה וכו') .

2. הילדה קיבלה את התרופה במנה חד פעמית (ברוב המקרים בילדים אין צורך במנות חוזרות) ופיתחה בימים הראשונים סוג של "הרעה ראשונית ": הרטבות לילה התחזקו, התלוננה על כאב הבטן וכאב הראש – תופעות אלו חלפו תוך יום-יומיים. שלושה שבועות לאחר מנטילת התרופה הבחינה האם במספר שינויים חיוביים אצל בתה: מצב רוחה השתפר, נעלבה פחות, רבה עם אימה פחות, התחילה לאכול טוב והתפריט שלה נהיה רחב ועשיר יותר.

3. במפגש המעקב הראשון בתום חודשיים מאז תחילת הטיפול העידה האם על שיפור גדול במצבה של הבת: הנזלת הכרונית נעלמה, הילדה נושמת דרך האף והפה שלה סגור. אינה נוחרת בעת השינה. לא היו דלקות הגרון. ניתוח הסרת אדנואיד ופוליפים ירד מן הפרק. תיאבון טוב. טיפה יותר פתוחה ומסכימה ללכת לימי הולדת של חברות בתנאי שהאם או האב יישארו עמה באירוע.

4. בביקור השלישי בעוד חצי שנה מספרת האם שהילדה עברה את החורף בשלום, התקפי סטרידור עם שיעול נבחני ובצקת גרון עוויתית ((Croup לא חזרו מאז הביקור הראשון. הנזלת הכרונית ממנה סבלה מספר שנים לא חזרה מאז. אין נחירות בלילה. השקדים חזרו לגודלם הנורמלי ולא היו דלקות.

5. הילדה באה לפגישת מעקב בממוצע כפעם בשנה ובעיקר כשיש בעיה נוספת כלשהי: שיהוקים חזקים, התעצמות של פחדים, חוסר חשק להתמיד בלימודים, צורך בשיפור בתחום החברתי וכד'. נכון להיום הילדה כבר בת 11. מזה יותר מ- 5 שנים היא בריאה, לא סובלת מנזלת ומתופעות של אדנואיד חסימתי, רק אפיזודות מעטות של הצטננות שעוברת בקלות ללא הסיבוכים ובלי חום. התקפי סטרידור עם נביחות מפחידות ובצקת גרון עוויתית לא חזרו אף פעם יותר. הרבה פחות חולמת סיוטים. ימי הולדת ואירועים חברתיים אינם בעיה יותר. הביטחון העצמי שלה גדל ויחדיו הלך וגדל חוג החברות שלה, לא מרגישה כמו פעם שאין לה חברים. למדה להיות במרכז תשומת הלב בקרב הילדים.

לסיכום:
1. בפניה להומיאופת על ההורים להיות מוכנים שהוא יתמקד לא רק בבעיה המציקה לבדה אלא במצב הבריאות הכללי של ילדכם, הפיזי, הרגשי והמנטלי. הטיפול יינתן לאורגניזם כולו ולא לפוליפים, אדנואידים או שקדים מוגדלים לחוד. בתחילת הטיפול המטופל הקטן עובר אבחון מעמיק אשר בסיכומו ההומיאופת ייספר לכם על נקודות התורפה באורגניזם של הילד ועל תוכנית הטיפול האינדיווידואלית עבורו.
2. בטיפול ההומיאופתי משתמשים בתרופות טבעיות שאין בהן כל מרכיב כימי, ולכן הן בטוחות גם בתינוקות עד גיל שנה.
3. אל תמהרו להוריד בכל מחיר אדנואידים או שקדים מוגדלים! ניתן וצריך לרפא אותם ולהחזירם לתפקוד הנורמלי בתור המחסום הטבעי לוירוסים ואלרגנים! ריפוי שלם לילדיכם!