הומיאופתיה – רפואה או אשלייה
מאמר דעה על הספר "ריפוי או פיתוי" 2009

 

כמי שעובדת כפסיכולוגית קלינית למעלה מארבעים שנה, רחוקה כשנה מגיל שבעים, ומזה עשר שנים מטופלת בעצמי בטיפול הומיאופתי, ברצוני להאיר את הנושא מזווית אחרת.

מדובר באדם שפתאום קם בבוקר וראה את כל החנויות האלטרנטיביות בסביבתו, זה עורר חמתו והוא החליט להקדיש הון עתק לחקר הנושא. האם מתקבל על דעתכם שמצב כזה הגיוני?

הניתוח הפסיכולוגי שלי הרבה יותר פשוט.

הומיאופתיה, ככל תחום טיפולי אחר, כמו פסיכולוגיה, נטורופתיה, וכו', צצו כאשר הדרכים האחרות כשלו. אנשים מחפשים רק כאשר מה שיש אינו מספק.

הפסיכולוגים הקדומים היו הרבנים, הכמרים, הגורואים, כאשר הם סטו מדרך הישר, כאשר צאן מרעיתם התאכזב מהם, נוצר ואקום. ואקום אינו מחזיק הרבה זמן, מיד משהו ממלא אותו. כך נוצקה הפסיכולוגיה הבראשיתית לתוך החלל שנוצר מהאכזבה.

התרופות האלופתיות (כך נקראות התרופות הכימיות הקונבנציונאליות) נוצרו מהחלל שנפער כאשר נעלמו בהדרגה יכולות הריפוי של אלה שעסקו בכך בעידנים קודמים, סודות הריפוי כבר לא עברו מאב לבן, או משמאן לתלמידו.

המרפאים נותרו חסרי אונים מול המחלות והמגיפות. מצב זה נתן תנופה לחפש וליצור תרופות חדשות. את מקום האמונה תפס המדע. הפילוסוף קאנט הסביר  שבמקום בו נגמר השכל מתחילה האמונה, כלומר מה שאיננו יכולים להוכיח באמצעות השכל, אנחנו מקבלים ברמה של אמונה. (גם במדע ישנן אקסיומות אפריוריות,דהיינו אינן מוכחות. יש לקבלן או לדחותן.)  מבחינה היסטורית התחולל תהליך הפוך, כאשר האמונה אכזבה, היות ונושאי דיגלה שירכו דרכיהם וסרו מדרך הישר, התחיל המדע.

הפילוסופיה העתיקה מושתתת על הנתיבים המקבילים שמעולם לא נפגשו נתיב הפילוסופים שדגלו בשכל, בהוכחה המדעית, ונתיב אלה שדגלו באמונה בדברים שמעבר, שאינם ברי הוכחה בכלים שלנו. כלומר, המערכה נטושה בין חומר לרוח, פעם כינו זאת מדע מול אלהים, אך על מנת שלא לעורר אסוציאציה וקונוטציה דתית, היות ואין לזה שום קשר לדת, אכנה זאת רוח (spirit).

כאשר החומר מאכזב, פורחת הרוח, כאשר נושאי הדגל של הרוח מאכזבים, פורח המדע.

לפי האקסיומה הגיאומטרית הותיקה, שני קווים מקבילים לעולם לא ייפגשו, כך לא ייפגשו החומר והרוח. כפי שהשמן אינו מתערבב במים, כך הרוח והחומר אינם יכולים להתערבב. או אם תרצו, אין בידי החומר, דהיינו, המדע החוקר את החומר, כלים לזיהוי הרוח, כפי שאין הדג יכול לדעת את מהותו של האוקיאנוס, למרות היותו חלק ממנו.

קראתי סיפור יפה אודות מורה ששאלה אחד התלמידים, אתה רואה את העצים בחוץ? כן, ענה. אתה רואה את הבתים. כן, ענה. אתה רואה את הציפורים? כן וכו', אז שאלה אתה רואה את אלהים? לא, ענה. אם כך, עליך להבין שאין אלהים. כי מה שלא רואים לא קיים. קם אחד התלמידים ושאל את המורה האם הוא יכול לשאול שאלה. נענה בחיוב. שאל את אותו הילד, אתה רואה את העצים. כן, ענה. אתה רואה את הבתים? כן, אתה רואה את השכל של המורה? לא , ענה התלמיד, אז מה שאתה לא רואה אל תאמין שהוא קיים....

המדע התחיל לפתח תרופות. הוא בחר בדרך מאוד אכזרית, הוא החלה את החיות במחלות השונות וניסה עליהם את התרופות. כאשר התרופות לא עזרו, החיות מתו בעינויים, שלא לדבר על העינויים שעברו כשחתכו אותם, לעיתים ללא חומרי הרדמה, ועשו בהם שימוש כאילו אין בהם רוח חיים. בהתאם לחוקי הרוח, (ויש חוקים לרוח!)  לא יכול לצמוח משהו מועיל ומרפא בהיותו מושתת על סבל ועינויים של מישהו אחר. לכן, אם נעשה מחקר אמיתי, ללא משוא פנים וללא מגמתיות, נגלה שלכל תרופה אלופתית, יש תופעת לוואי לפחות אחת אם לא יותר. כתוצאה מתופעות  הלוואי יש צורך בתרופה נוספת, לסילוק תופעות הלוואי וכן הלאה. כל אדם הזקוק לתרופות יעיד עד כמה הוא סובל מתופעות הלוואי של התרופות. תופעות הלוואי נובעות, לעניות דעתי, משתי סיבות: האחת- משום שבעל החיים שעליו נעשים הניסויים לשם התאמת התרופה לבני אנוש, אינו דומה לבן האנוש, וגם אם התרופה מוכחת כיעילה לגביו, היא אינה מתאימה לאדם. השנייה-  היות והן פוגעות בחוקי הרוח.

בהתאם לנאמר לעיל,  כאשר אנשים מתאכזבים ממשהו, הם מחפשים אלטרנטיבה. ואכן, לא בכדי נקרא התחום הריפויי החדש ריפוי אלטרנטיבי, הוא מהווה חלופה לקיים שכן הקיים מאכזב!

אלמלא איכזב, התחום האלטרנטיבי לא היה פורח, הרי לא כל אנשי העולם מטומטמים, ורק אנשי המדע חכמים, אך אף אם נניח שכולם מטומטמים, לצורך הדיון, הרי שגם המטומטם הגדול ביותר,  ייבחר במשהו שעובד, שמצליח. 

ההומיאופתיה מושתת על חוקי הרוח ולא על ניסויים אכזריים בבעלי חיים תחת האצטלה שעושים זאת למען הצלת חיי אדם. תירוץ זה הנו- וכדי לא להשתמש במילה גסה -  אומר, חסר כל שחר ואמת. כבר היום ישנן חלופות לבעלי חיים, אך לחברות התרופות נוח יותר לשמר את הקיים  ולהשתמש בדרכים נפשעות ופרימיטיביות, כדי לחסוך כספים, תחת להשקיע ביצירת חלופות נוספות מסוג זה.

הומיאופתיה זו רפואה נעלה מאוד, אך מאחר והחומר והרוח הנם קווים מקבילים, קצרה ידו של המדע להוכיח אותה. היא פשוט עובדת. ופעם מישהו אמר לי, עם משהו שעובד אני לא מתווכח! 

ככל שהאדם יתפתח יותר לכיוון הרוח, הוא יבחר תרופות נעלות יותר, וזוהי סיבה נוספת לעלייתו של הביקוש להומיאופתיה, (בנוסף לאכזבה שדברתי עליה קום לכן)

לגבי תופעת הפלסבו. זהו טעון רעוע ביותר, שכן אילו הריפוי היה מושתת רק על האמונה שהתרופה עובדת, הוא לא יכול היה להשפיע על תינוקות שטרם מסוגלים להאמין, והוא לא יכול היה להשפיע על בעלי חיים, שכן גם הם אינם מאמינים. הוא משפיע בין אם מאמינים בין אם לאו. אגב, אני, לצערי, אדם מאוד ספקן, ואיני נוטה להאמין בקלות לדברים, נדרשת הוכחה ברת קיימא, מוצקה וארוכת טווח על מנת שאאמין, לכן, כיום לאחר עשר שנות טיפול באמצעות ההומיאופתיה,  אני משוכנעת בדבריי. בני משפחתי אף הם מטופלים באופן הומיאופתי, ולרוב התוצאות מדהימות. כישלונות בריפוי קיימים, כמו בכל תחומי הריפויי, והם לרוב תוצאה של: איש מקצוע לא מיומן, לא מהימן, או טעות אנוש בדיוק אותן סיבות שקיימות אצל רופאים העוסקים ברפואה האלופתית.

כעת אחזור להתחלת תשובתי: פתאום קם אדם בבוקר ורואה חנויות 'אלטרנטיביות' וזה משגע אותו והוא הולך להוציא סכום אגדי על מחקר בתחום רק כדי להוכיח שהתחום הזה הוא בולשיט, ובכדי להעלות קרנה של האלופתיה. האם נשמע לכם סביר? יכול לקרות מצב כזה?

התעוררו. לא יכול לקרות מצב כזה. אלא מאי?

חברות התרופות הנן קןנצרנים ענקיים, היונקות כספי הציבור באמצעות יצירת תרופות, חדשות לבקרים, הן משמרות את עיקרון תופעות הלוואי כדי שיצטרכו לקחת תרופות נוספות כנגדן. הן עתירות כספים, אין שם אהבת אדם, שכן מי שאוהב אדם אינו גובה מחירי עתק עבור התרופות, הן עסוקות אך ורק בלהגדיל הונן ללא הרף. כל רופא אמיתי וכן יכול לספר שהן משחדות אותם על מנת שימליצו על תרופותיהם. זוהי מסחרה בשיא התגלמותה, זה יותר גרוע מה'מאפייה' היות והם ניזונים ממחלותיהם ומצוקותיהם של האנשים תחת מסווה של עזרה.

כן, משום שהתרופה ההומיאופתית זולה מאוד ויעילה, אנשים מעדיפים לפנות לתחום הזה דבר שמאיים מאוד על כיסן של חברות התרופות. האיום כה חזק שהן שכרו שירותיהם של שני אנשים חכמים, נתנו להם מיליוני כספים כדי שיקדישו זמנם ומרצם וחכמתם לסכל את נביטתה של התרופה המאיימת עליהם. לכן מחבר הספר הנכבד אינו חושש לסכן את כספו, שכן אין זה כספו. אף אדם שפוי לא היה יוצא חוצץ כנגד תחום שתופש תאוצה משום הביקוש, רק משום שמפריע לו שאנשים לא קונים תרופות אלופתיות אלא הומיאופתיות.

לפי כל חוקי הפסיכולוגיה, אין בכך לא היגיון ולא שפיות, אלא אם כן, הגורם המדרבן הנו החמדנות וסכומי כסף מרשימים שקיבל תמורת עשייה שכזו.

ולסיכום, הבה נרגע! בכל תחום בעולם דרים דברים מנוגדים ו\או שונים זה לצד זה וכל עוד אינם מאיימים זה על זה לא נוצרת מלחמה.  מדוע לא להניח לתוצאות לדבר? הן מדברות בעד עצמן. אלמלא היו תוצאות משביעות רצון, התחום לא היה תופש תאוצה. אילו התרופות האלופתיות היו משביעות רצון, ההומיאופתיה לא הייתה מהווה תחליף. הניחו לדברים להיות וצפו בתוצאות. כאשר אין אוייב אין צורך לצאת למלחמה. הם יכולים לחיות בדו-קיום בשלום. מי רואה אויב בתחום ההומיאופתי אם לא זה החושש שזו תהווה אלטרנטיבה למרכולתו?

דניאלה אוראל

פסיכולוגית קלינית מומחית

טלפון_ 03-6417382